כיצד מחלקים סטארט אפ?

קטר ההיי-טק הישראלי הביא עמו ברכות רבות, ובעיות משפטיות לא מעטות. אחת מהן היא השאלה, כיצד מחלקים סטארט-אפ בעת גירושין.

כך היה למשל במקרה שהגיע לא מזמן למשרדי. הגיע אלי גבר בשנות השלושים לחייו, שאשתו החליטה לפתוח בהליכי גירושין, לאחר 5 שנות נישואין.

עוד לפני שהכיר את אשתו החל הגבר לעמול על הסטארט אפ משלו. את צעדיו הראשונים במיזם הוא עשה בחודשים הראשונים לאחר השחרור מהצבא בגיל 21.

לדבריו, לאורך כל השנים הסטארט אפ לא הראה כל רווחים, והוא קיים אותו לצד עבודתו הרווחית בחברת היי טק גדולה.

הסטארט אפ, להבדיל מנישואיו, שרד. אמנם פעמים רבות שקלו הוא והשותפים לסוגרו, אך המזל האיר להם פנים, ולפני כחצי שנה הצליחו השלושה לעניין חברה בינלאומית גדולה ברכישתו, וקיבלו עבורו כשלושים מיליון ₪ בהם התחלקו שווה בשווה.

מתביעת הגירושים של האישה עלה כי היא דורשת 5 מיליון ₪ מכספי הסטארט אפ. הבעל הזועם סיפר שהיא כל השנים עודדה אותו לסגור את הסטארט אפ, והריבים שלהם עליו הרסו להם את האהבה וחיי הנישואין. דרישתה לקבל מחצית מערכו היא זריית מלח על הפצעים עבורו, ולכך הוא אמר, הוא לא מוכן.

אמרתי לו שאני בטוח שלא מגיע לה מחצית מכספי האקזיט, ובכלל לא בטוח שבכלל מגיע לה חלק משמעותי מהכספים.

ואכן, אחת הבעיות הסבוכות ביותר העומדות בפני בתי המשפט בישראל, היא הניסיון לחשב מהו ערכו האמיתי של סטארט-אפ.

בתי המשפט בבואם לדון בחלוקת רכוש בין בני זוג, נסמכים על חוק יחסי ממון אשר קובע שכל מה שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם יתחלק שווה בשווה.

כאשר מדובר בתקופת נישואין מאד קצרה, רוב הסיכויים שבית המשפט יפסוק שלא לערוך כלל חלוקת רכוש.

היות ובני הזוג נשואים 5 שנים, מדובר בתקופה לא ארוכה אך גם כלל לא קצרה.

על פי רוב יתייחס בית המשפט אל אורך חייו של הסטארט אפ עד שנמכר, או שוויו ניתן להערכה. אם גילו למשל עומד על 10 שנים, מתוכן היו בני הזוג בשותפות רק 4 שנים, זכאית בת הזוג ל-20% מערכו של הסטרט אפ, מפני שהיה לה חלק בו רק ב-40% משנותיו.

בית המשפט נתקל בשנים האחרונות בתרחישים שונים הקשורים לסטארט אפים:

תרחיש ראשון מדבר על סטארט אפ שעדיין לא הבשיל, והאיש או האישה מעוניינים בחלק ממנו לכשפרותיו יבשילו. על פי רוב במקרים כאלה יפסוק בית המשפט, שעל הזוג להתחלק בפירות (בכספים) רק לאחר שהפירות יבשילו. בפסק הדין לא יחליט בית המשפט כמה כסף כל צד יקבל, אלא על פי איזה עקרון יתחלקו הכספים.

תרחיש שני מדבר על הקמת הסטארט אפ לפני הנישואין, ומכירתו בעת תקופת הנשואין. במקרה שכזה ייטה בית המשפט להכליל את ערכו של המיזם בתוך חלוקת הרכוש, אך ייקח בחשבון אם היתה כוונת שיתוף בין בני הזוג או לא, כלומר, אם היה להם רצון, אשר מתבטא במספר רב של שטחים, לחלוק ביניהם את רכושם, או דווקא ליצור הפרדה רכושית.

תרחיש שלישי מדבר על סטארט אפ אשר החל בתקופת הנישואין, ועדיין לא הבשיל לכדי מכירה או הערכה עם הגירושין. במקרה שכזה עשוי להתייחס אליו בית המשפט כמו אל כל עסק משותף של בני זוג העומדים בפני גירושין, ובחלק מהמקרים יורה שיש להמשיך לנהלו במשותף, או להגיע להסכמה על הכללתו בחלוקת הנכסים בין בני הזוג.

בתרחיש רביעי, והנדיר מכולם, מתייחס למצב בו נחתם הסכם בין האיש לאישה , תוך ויתור של אחד מהם על חלקו בסטארט אפ, ולאחר מכן הסתבר כי הסטארט אפ התגלה כבוננזה (כלומר, התגלה כרווחי בצורה יוצאת דופן). במצב כזה עשוי בן הזוג שויתר על הזכויות בסטארט אפ לנסות ולפתוח את הסכם הגירושין. במקרים כאלה, אם הסכם הגירושין נחתם כהלכה, והתייחס לכל התרחישים העתידיים, כולל תרחיש הבוננזה, יהיה קשה מאד לפתוח אותו מחדש.</f