עריכת דין ואומנויות לחימה
11/2/2014
עריכת דין ואומנויות לחימה / עו"ד מיקי שיפמן"למה אתה לא תוקף בחזרה?" שאלה אותי חנה (שם בדוי), " בעלי מגיש בקשות ותביעות, תוקף ותוקף, ואתה רק מגיב, מתי גם אנחנו נתקוף?".
"סבלנות", עניתי. "יגיע הרגע גם לזה".
חנה לא הבינה, אבל אמרה שהיא נותנת בי אמון וסומכת עלי שאפעל בצורה הטובה ביותר בעבורה.
חנה מצויה בסכסוך מתמשך עם בעלה , על רקע גילוי דבר בגידתו בה והכעסים והאמוציות הם אלה שמניעים אותה. אני, לעומת חנה, פועל מתוך הבנת הסיטואציה ועושה שימוש במספר כלים וטקטיקות שונות כדי להשיג את המטרה שהצבתי לעצמי בתחילת ההליך המשפטי.
כשמדברים על הליכים משפטיים, טקטיקה היא לא מילה גסה. טקטיקה היא שם המשחק. כפי שכולם ודאי יודעים, כשאתה נמצא במערכה, ודאי מערכה משפטית- "ידע הוא כח". אבל ידע לבד אינו מספיק. צריך לדעת איך להשתמש בידע. מתי להשתמש במידע מסוים, באיזה צורה להשתמש בו, וכמו שאני תמיד אומר ללקוחותיי- מתי לא להשתמש בו.
כבר כמה שנים שאני מתאמן לאחר יום העבודה באומנות הלחימה הפיליפינית- ארניס ( ARNIS - "לייטנינג סיינטיפיק ארניס") אצל מאסטר ג'ון אסקודרו.
אומנות לחימה זו , כמו גם אומנויות לחימה אחרות, לא עוסקת רק בהפעלת כח, או בשיפור סיבולת לב ריאה של המתאמן, אלא גם פועלת על התחומים הפסיכולוגיים והתודעתיים. אומנות לחימה נותנת למתאמן ידע, נותנת כלים. כך שברגע נתון, כשיזדקק לכך, יוכל להגן על עצמו (אומנויות לחימה לא מעודדות אלימות ובוודאי לא מעודדות התקפות אגרסיביות ללא סיבה), אולם הידע, הכח והכלים הללו לבדם אינם מספיקים. כל מתאמן באומנויות לחימה יודע כי הכרת היריב ושיטותיו חשובות לא פחות ולמעשה אף יותר. לכן בתחילת קרב ישנו "שלב הגישוש". בוחנים אחד את השני, מנסים להבין מי עומד מולנו ו"תוך כדי תנועה" מגיבים וחושבים מהי הדרך הטובה והנכונה ביותר להכריע אותו.
כך למשל, כאשר היריב אגרסיבי מאוד, הדרך הנכונה לפעול מולו היא לאפשר לו להוציא אנרגיה רבה ככל שניתן ולהתרכז בשלב ראשון בהגנה טובה. ההנחה היא שכל אחד מתעייף מתישהו. וזה אכן מה שקורה בפועל. כשמזהים את העייפות והחולשה של היריב זה הזמן להתחיל לתקוף.
מה שתיארתי כרגע מנחה אותי לא רק בזירת הקרב ובאימונים אלא גם במסגרת עבודתי כעו"ד. כך במקרה של חנה, עליו סיפרתי קודם לכן, בעלה הגיש תביעות ובקשות בלי הפסקה. מדי יום קיבלתי למשרדי בקשות עליהן נדרשתי להגיב. וכך עשיתי. הגבתי והגבתי. הגנתי על הלקוחה. כששאלה אותי חנה מדוע איננו תוקפים בחזרה, עניתי, כאמור, שאני ממתין לרגע המתאים. בחלוף מספר שבועות (וכצפוי יש לומר) התעייף הבעל. זה היה האות להתחיל לתקוף בחזרה. תביעות ובקשות החלו "להתעופף באוויר" וזה כאשר הצד השני כבר חלש ומותש ואף הודה בכך בתגובותיו לבימ"ש שם ציין במפורש שהבקשות מתישות אותו, כאילו לא היה זה הוא בעצמו שהגיש בקשות למכביר עד לפני כמה ימים...
אומנות הלחימה מלמדת אותנו בנוסף גם שליטה עצמית, איפוק וקור רוח. בבימ"ש אתה מוצא עצמך מותקף מכמה חזיתות. הצד שכנגד , נציגי המדינה השונים, השופט. התקפה משולבת שכזו דורשת ריכוז רב וקור רוח. תשובה לא נכונה, שאלה או אמירה לא במקום, והלקוח שלך עשוי למצוא עצמו בבעיה.
באומנויות לחימה המצב דומה, בוודאי באומנות כמו "ארניס" במסגרתה מתאמנים בתקיפה והגנה משולבת במקלות, סכינים ויד פתוחה ולומדים לתקוף או להתגונן בו זמנית עם אותם כלים, כאשר לכל כלי התכונות שלו.
הסכין והיד – הן לטווח קרוב. המקל- לטווח רחוק. אם תתחמק מהסכין אתה עשוי למצוא עצמך נחבל קשות ממקל. אם תתחמק מהמקל אתה עשוי להידקר על ידי הסכין (מדובר במקלות ראטן קשיחים שלא נוטים להישבר על איזה מאיברי הגוף בהם הם פוגעים ובדר"כ גורמים להם לתפוח...). ככל שתגובתך תהיה מהירה יותר, חדה יותר, מדויקת יותר, הסיכוי שלך לנצח- גובר. ככל שתצליח לקרוא את מחשבתו של היריב ותפעל רגע אחד לפניו- תגדיל את סיכוייך לנצח במערכה.
מאסטר ג'ון אסקודרו אומר, אל תהיו בנאלים. תובילו. תהיו יצירתיים. תפתיעו את היריב. תשנו כיוון. אם מצאתם עצמכם תחת מתקפה חזקה- תתגוננו, תנו ליריב להתעייף, ורק אז תתקפו.
כך, בדרך זו, אני פועל בעבודתי כעו"ד. בוחן את היריב. חושב יצירתי. מחפש את הדרך הטובה והמהירה ביותר שתוביל את הלקוח לתוצאה הרצויה לו, זו שהוגדרה כמטרה בתחילת הדרך. ומשם אני פועל בנחישות, באחריות ובמקצועיות תוך שימוש בכל הכלים שהחוק מעניק לי כדי להגן על הלקוח שלי.
